אני דני, אני ממש מסתדר בלימודים ויודע הכל מהר, אבל מה שתמיד גומר אותי זה האזעקות. רק הייתי שומע את אזעקה מתחילה והייתי הופך לילד אחר, מפוחד מופרע וכל היום מסתכסך עם החברים, לא רק בזמן האזעקה, אלא בכל הימים שאח"כ אפילו אחרי שהמצב בארץ היה נרגע. יום אחד אמא שלי לימדה אותי את "נעים שקט רגוע"  וממש מיד, דברים התחילו לשתנות. כאשר האזעקה הבאה הגיעה (זה קורה אצלנו המון), הייתי יותר רגוע, נכנסתי לממ"ד, נשמתי עמוק, ופתאום החרדה לא הייתה כל כך חזקה. זה לא היה קל, אבל עם הזמן, הרגשתי שיש לי שליטה על הרגשות שלי. אבל מה שהכי שימח אותי שמיד חזרתי להיות הדני הרגיל, היום אני פשוט יודע איך להירגע וזה ממש טוב לי

אני שירה, אני ממש מתמודדת בלימודים וכמעט תמיד אני בטוחה בעצמי ומשתדלת לעשות את הדברים מהר. אבל מה שממש נגרם לי להרוס את היום, זה האזעקות. תמיד כשאני שומעת את האזעקה מתחילה, אני מתחשבת ואז אני הופכת לילדה אחרת - מפוחדת, מתוסכלת ומתעסכלת על כל העולם. גם לאחר שהאזעקה עוברת והמצב בארץ מתייצב, אני עדיין קצת מתרגשת ומתקשה להיות רגועה. באחד הימים, אמא שלי הציעה לי לנסות את "נעים שקט רגוע", וזה באמת הפתיע אותי. כאשר האזעקה הבאה התקרבה (היא קורה פה הרבה), השתדלתי להישאר רגועה, נכנסתי לממ"ד, נשמתי עמוק ופתאום החרדה לא הכתיבה את עצמה בליבי כל כך. זה לא היה קל, אבל עם הזמן, הרגשתי שיש לי שליטה על הרגשות שלי. אני רק מאוד שמחה שבסופו של דבר, החיים שלי חזרו להיות כמו שהם - נעימים ורגועים, ואני יודעת כיצד להתמודד עם החרדה בצורה טובה.